התקן הישראלי לבנייה ירוקה קיים כבר משנת 2005, אך למעט מספר ערים שאימצו אותו וחייבו יזמים שבונים בתחומן לעמוד בחלק מעקרונותיו, רוב יישום הבנייה הירוקה שנעשתה עד היום בישראל, לא נבע מרגולציה אלא כהחלטה וולונטרית של יזם או קבלן.
למשל, חברת הנדל"ן 'שיכון ובינוי' אימצה כבר לפני עשור את תקן הבנייה הירוקה, אך משום שהוא לא היה מחייב, רק פרויקטים ספורים הביאו לידי ביטוי עקרונות אלה. נראה כי מצב זה עומד להשתנות, והחל מחודש מרץ 2022, קבלנים ויזמים כבר יחויבו לאמץ את תקן הבנייה הירוקה ולעמוד ביעדים.
תוקף התקנה ייכנס בשתי פעימות
התקנה תיכנס לתוקף בשתי פעימות. הפעימה הראשונה תיכנס לתוקף כבר בחודש מרץ 2022 ובמסגרתה תקן הבנייה הירוקה יחול על כל בנייה חדשה של - רבי קומות המיועדים למגורים, מתחמי משרדים בשטח של 5,000 מ"ר ומעלה, מתחמי מסחר בשטח של 5,000 מ"ר ומעלה, בתי מלון בשטח של 5,000 מ"ר ומעלה, בתי חולים בשטח של 3,000 מ"ר ומעלה, מוסדות חינוך השכלה גבוהה בשטח של 1,000 מ"ר ומעלה, ושטחים המיועדים להתקהלות בשטח של 1,000 מ"ר ומעלה.
בספטמבר 2023 תיכנס לתוקף הפעימה השנייה, שבמסגרתה יוחל תקן הבנייה הירוקה על כל הבנייה הרוויה למגורים ועל שטחי מסחר, משרדים ומלונאות בשטח בנוי של למעלה מ-1,000 מ"ר.
תקנים ושיטת הכוכבים
התקן לבנייה ירוקה, תקן 5281, עודכן כמה פעמים, והוא מגדיר שורה ארוכה של פרמטרים הנוגעים לאנרגיה, מים, קרקע, חומרי בנייה, תעבורה, פסולת, בריאות וחדשנות.
התקן בנוי כך שכל פרויקט צובר נקודות (הקשורות לתחומים שציינו) כאשר המינימום לעמידה בתקן (וקבלת ההיתרים הסופים) הוא 55 נקודות המוגדרות ככוכב אחד. ככל שצוברים יותר נקודות מקבלים יותר כוכבים (המקסימום הם 5 כוכבים שהם 90 נקודות).
שיטת הכוכבים מאפשרת ליזם גמישות מסוימת, כי את הנקודות ניתן לצבור מקטגוריות שונות. כאמור, בקרוב מאוד תקן זה יפסיק להיות וולונטרי ובנייה ירוקה תהפוך לחלק מהסטנדרט, כך שפרויקטים שלא יעמדו בו - לא יקבלו היתר בנייה ואכלוס.
בנייה ירוקה מתייחסת לתחום רחב שכולל דיסציפלינות רבות, אליו כפופים תקנים שונים. התקנים העיקריים הם תקן 1045 שמגדיר את ההנחיות התרמיות למבנים; תקן 5282 לדירוג אנרגטי של מבנים; ותקן 6210 לאיכות האוויר במבנים. למידע מעמיק יותר על דרישות התקן אנחנו ממליצים לעיין במדריך שפרסם המשרד להגנת הסביבה.
מבחינת ABB העתיד כבר כאן
על-פי האתר של המשרד להגנת הסביבה, נכון לסוף 2020 נבנו בישראל בסך הכול כ 450 מבנים שעומדים בתקן הבנייה הירוקה הישראלי.
כדי להבין את הפרופורציות, רק 2% מהמבנים שנבנו בשנת 2018 קיבלו הסמכה לפי התקן, כך שהמהפכה שתיכנס בחודש מרץ היא משמעותית.
מי שכבר חי את התחום למעלה משני עשורים הוא תאגיד הטכנולוגיה הבינלאומי ABB שחרת את תחום הבנייה הירוקה על דגלו ופיתח שורה של מוצרים וטכנולוגיות שאומצו בארץ ובעולם.
נקודת המוצא היא שבתוך מבנה פועלות מערכות "זוללות" אנרגיה - תאורה, חימום וקירור, מעליות, מערכות לבקרת כניסה ואבטחה, מערכות טעינה לרכבים חשמליים ועוד. לא פלא כי 60 אחוז מצריכת האנרגיה בישראל – מקורה במבנים.
בכדי להשיג התייעלות אנרגטית במבנה, ב- ABB החליטו לרתום את החדשנות הטכנולוגית, הבאה לידי ביטוי במערכות בקרת מבנה (BMS) לבקרה ושליטה על מערכות החשמל הפועלות במבנה, בסנסורים חכמים המנטרים את צריכת האנרגיה, במערכות IoT שמנגישות את המידע האנרגטי מכל מקום ובכל זמן ובשורה של פיתוחים נוספים.
כך למשל, מקורם של 80% מהחשמל שצורך בית המשפט החדש בחדרה שנחנך בסוף שנת 2020, באנרגיה מתחדשת. הפרויקט בוצע על-ידי שיכון ובינוי ושולבה בו מערכת KNX i-bus של ABB שנחשבת פלטפורמת הבית החכם המתקדמת בעולם, ומערכות נוספות שמונעות בזבוז אנרגיה ומבצעות אופטימיזציה באספקת החשמל.
בקמפוס החדש של "מייקרוסופט" ABB התקינה מערכת לחיסכון באנרגיה ומניעת אור שמש. בפרויקט הראשון מסוגו בישראל קיימת מערכת בקרה בזמן אמת המאפשרת ניהול תנועת וילונות אוטומטית בהתאם למיקום השמש ולזווית שלה, 365 ימים בשנה. מערכת הצללה מאפשרת בקרה ושליטה בווילונות החשמליים, בנוסף למערכות חכמות אחרות במבנה, שמאפשרות חיסכון בצריכה אנרגטית.
בשורה של בתי מלון בישראל, ביניהם מלון המלך דוד בירושלים ובתי מלון של רשת "פתאל" ABB התקינה בקרי תאורה המבוססים על תקן KNX. מערכת בקרת התאורה מאפשרת בקרה ושליטה בחדרים כמו גם על התאורה בשטחים הציבוריים, דוגמת הלובי, חדר האוכל והמסדרון בכל אחת מקומות המלון.
מערכות לחסכון אנרגטי אידיאליות להטמעה במגדלי משרדים ומגורים, במבני ציבור (בתי חולים, מוסדות אקדמאיים), במרכזים מסחריים ולמעשה בכל מבנה המעוניין לקצץ בהוצאות האנרגיה ולעמוד בתקני בנייה ירוקה.