אנו צורכים מידע ושירותים באמצעות האינטרנט, מנהלים את העסקים שלנו באמצעות אפליקציות ומתעדים את חיינו (ומאחסנים את התיעוד) באמצעים דיגיטליים. בעוד המציאות הזו נראית לנו מובנת מאליה, אנו נוטים לשכוח שכדי שכל האופרציה הווירטואלית הזו תעבוד באופן חלק ויעיל – נדרשות תשתיות מחשוב חזקות שיוכלו לאגור את המידע העצום ולהבטיח כי הרשת תמיד תהיה זמינה.
תשתיות אלה, הידועות בשם Data Centers (חוות שרתים) לרוב נסתרות מהעין – חלקן נמצא בבונקרים של ממש מתחת לפני הקרקע – אך בעשור האחרון הן הפכו לחלק בלתי-נפרד מהמפה של התשתית והתעשייה המודרנית, וככאלה הן גם דורשות התייחסות מקצועית מיוחדת.
אם בעבר חברות ותאגידים החזיקו "חדר שרתים" (במקרה של חברות מסוימות – אגפים ובניינים שלמים), הרי שכיום הנטייה היא לא לבזבז לשם כך נדל"ן יקר ערך, מה גם שתפעול חדר כזה דורש ידע ומשאבים שאינם חלק מפעילות הליבה של רוב העסקים.
עם פריחתן של טכנולוגיות מחשוב הענן, אנו עדים לזניחת חדרי השרתים ועלייתן של מגה חוות שרתים, בהן מאוחסנים השרתים של החברות והארגונים הגדולים במשק.
סטנדרט השרידות הגבוה ביותר
בישראל קיימות חברות ספורות שצברו ניסיון ומומחיות בהקמה ובתפעול של חוות שרתים. אחת מהן היא "ש" (השם המלא שמור במערכת), שכבר הקימה ומפעילה בישראל שלוש חוות שרתים ענקיות במרכז הארץ. לצורך הקמתן, עבדה "ש" במשותף עם חברת ABB ישראל.
"חוות השרתים הראשונה של חברת "ש" בישראל קיבלה את תקן השרידות הכי גבוה שיש –Tier 4", אומר רפאל אורן, מנהל העסקים של ABB ישראל. "שרידות של מתקן כזה נמדדת ביכולת שלו להמשיך לעבוד גם במקרה של תקלה או ניתוק מרשת החשמל, הודות למערכות גיבוי שמבטיחות יתירות אוטומטית בשעת הצורך, ופה הפתרונות הטכנולוגיים של ABB באים לידי ביטוי".
רון סקילי, מהנדס מערכות בחברת "ש" ואחראי על תחום ניהול האנרגיה בחברה, מוסיף כי "צריך להבין שבכל הקשור לבקרה וניהול אנרגיה בחוות שרתים – אין מרחב לטעויות. המשמעות של 'יתירות' באה לידי ביטוי באספקה רציפה של חשמל גם במקרה של תקלה.
"לכן, יש במתקן שני בקרים שאחד מגבה את השני, וברגע שאחד קורס או נכנס לתקלה, הבקר השני נכנס לפעולה ותמיד נמצא באוויר, וככה אנחנו מתפקדים בלי שהתקלה אפילו מורגשת מחוץ לחדר הבקרה. למעשה, תמיד יש לנו גיבוי לספק את הקירור הנחוץ לקירור השרתים, כאשר הבקרה תמיד תהיה בתמונה גם במקרה שיש תקלה בבקר עצמו".
בקר טוב עולם
הבקרים במתקן הרגיש במרכז הארץ, כמו הרבה רכיבים אחרים, הם בקרים מבית ABB. לדברי סקילי, "בחרנו בבקרי DCS מדגם xA800 של ABB כי הם מספיק חזקים להחזיק את כל חוות השרתים שלנו ומתאפיינים בגמישות לשינויים ועדכונים. כיום זה הסטנדרט בכל האתרים שלנו".
סקילי מוסיף ומסביר כי "בבקרת מבנה יש אלמנט של אוטומציה, וברגע שמתכננים את הבקרה של המערכת, ניתן להכניס מערכות לפעולה באופן אוטומטי שנועד למנוע טעויות. למשל, אם הטמפרטורה עלתה, בקר המבנה יודע לזהות, להתריע ולתקן בעצמו באמצעות הכנסת ציוד נוסף לפעולה.
"בכל לוח שאמור לשלוט על mode קריטי כמו משאבות או מצננים, מנטרים טמפרטורות של מים ואוויר, ובהתאם לכך מפעילים ציוד באופן אוטומטי על ידי מערכת remote I/O של ABB. זו מערכת גאונית מבחינתי, כי היא נורא גמישה ומאפשרת להוסיף כרטיס בצורה מהירה ונוחה. התכונה הזו התגלתה כמאוד חשובה בתקופה של אכלוס החווה".
אופרציה בינלאומית
פן נוסף בסיפור, מעבר לחדשנות הטכנולוגית בעולם הבקרה וניהול האנרגיה במתקנים רגישים, הוא נושא השירות. לדברי סקילי, "התמיכה שאנחנו מקבלים לאורך הדרך מ-ABB זה משהו הכרחי, בעיקר משום שאנחנו יחסית חדשים ב'אוויר' ונדרשים כל הזמן ליישם לקחים ולהשתפר מפרויקט לפרויקט".
בעוד שצוות הפיתוח של ABB שליווה את הפרויקט ישב בצ'כיה, התמיכה השוטפת מתבצעת ממרכז פיתוח התוכנה של ABB בבאנגלור, הודו. בתווך פועל הצוות בישראל כגורם מקשר. "אני נורא נהנה לעבוד עם הצוות של ABB. האנשים שעובדים מולי מכירים את המוצר על בוריו ולא נתקלתי בשום תקלה או באג שהם לא ידעו לתת לי בשבילו פתרון מיידי או כמעט מיידי", אומר סקילי.
"למשל, לא מזמן זיהיתי בעיה ביט"אות (יחידות טיפול אוויר). הרמתי טלפון ישירות למנהל הפרויקט בהודו, הוא התחבר למערכת שלנו אונליין ותוך שעה הוא פתר את הבעיה. כשצריך אני גם מערב את המהנדס רז נתיב ממחלקת הבקרה של ABB בישראל, שלא פעם נותן לי פתרונות ומסייע לאתר בעיות במערכות ועוזר המון".
גם מבחינת ABB, העבודה על הפרויקטים של "ש" היוותה כניסה לתחום חדש ומאתגר. לדברי אורן, "פרויקט הקמת חוות השרתים הענקית של "ש" במרכז הארץ היה עבורנו התנסות ייחודית ובהיקף ענק. היה לנו חשוב להצליח כי הבנו את הרגישות והאחריות הכרוכה בפרויקט הזה, ובזכותו יש לנו היום תורה סדורה לתחום חוות השרתים, שאיתה אנחנו רצים לפרויקטים הבאים של החברה בישראל".
קראו גם: